מדרש שכל טוב — מאמר ש״ז

בואחזת מרעהו. כלומר משרתו, ודומה לו (ויתנו לרעהו) [למרעהו] אשר רעה לו (שופטים יד כ) (ואתנה לזרעך) שלשים מרעים (שם שם יא):

גופיכול שר צבאו. שלשתן הלכו אצלו:

דפיכול. פה שכל צבאותיו נושקין כלי זיין על פיו:

הזש"ה ואיבי חיים (עצמת) [עצמו] (תהלים לח כ). כל אלו היו בימי אברהם ועכשיו הן מקנאים בבנו, אברהם נפטר והן חיים ועומדין: