מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

מדרש שכל טוב — מאמר ש״י

אאם תעשה עמנו רעה כאשר לא נגענוך. דכתיב כל הנוגע באיש הזה וגו' (פסוק יא):
בוכאשר עשינו עמך רק טוב . רק לשון מיעוט מלמד שלא עשו עמו טובה שלימה:
גונשלחך בשלום. שאמרנו לך מעמנו (פסוק טז), ולא שהזקקנו לך:
דאתה עתה ברוך ה'. כי מוצלח אתה בכל מקום בין עמנו ובין זולתינו ואין לך לחוש אם נתפרדת מאתנו: