מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםמדרש שכל טוב — מאמר שט״ז
אותהיין מורת רוח. כלומר ממרות רוח, ודומה לו סורר ומורה (דברים כא יח), מרו ועצבו (ישעיה סג י), ימרה את פיך (יהושע א יח), אל תמר בו (שמות כג כא), וכל דומיהן, והכל לפי הענין:
בירויחו דורשי הפרשה וישכילו וסמך לה פרשת כהיית מאור, ואע"פ שנשואות מורת רחוק מקבלת ברכות בזמן כ"ב שנה סמכו לענין, ללמדך שהכעס מכהה את המאור, וכה"א ותכה מכעס עיני (איוב יז ז):