מדרש שכל טוב — מאמר ש״כ

בכאשר אהבתי. לשעבר הייתי נהנה מן הראייה, כי הייתי רואה דבר נאה, דא"ר אליעזר בשם ר' יוסי ג' דברים נאמרו בנאה, טוב למאכל, שנאמר כי טוב העץ למאכל (בראשית ג ו), ויפה לעינים, שנא' כי תאוה היא לעינים (שם), ומוסיף חכמה, שנאמר ונחמד העץ להשכיל (שם), וכולן ע"י ראייה, שנא' ותרא האשה כי טוב (שם), ועכשיו איני נהנה אלא מן הטעם, כדכתיב וחיך אוכל יטעם לו (איוב יב יא):

גוהביאה לי. דבר הראוי לי, לא מן הגזל, ולא מן החמס:

דואכלה. לשון ענוה:

הוהביאה. לשון ענוה כמחניף לרשע:

ובעבור תברכך נפשי בטרם אמות. כמשמעו: