מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

מדרש שכל טוב — מאמר שמ״ה

איעבדוך עמים. אלו משפחות שאר בני נח, שעליו הוא אומר בהנחל עליון גוים [וגו'] יצב גבולות עמים (דברים לב ח), כלל עמים:
בוישתחוו לך לאמים. בני ישמעאל ובני קטורה:
גהוי גביר לאחיך. אלו אלופי עשו שהבנים במקום אביהם היו עומדים:
דגביר. מלשון גבר גבור, ופי' משמעתו לשון גבורה. וסימן לדבר כי יהודה (גבור באחים ונגיד) [גבר באחיו ולנגיד] ממנו (דה"א ה ב):
הוישתחוו לך בני אמך. מדברי רבותינו אנשי עיר הקודש אנו למדין שלא בא אלא לדרוש לומר לך יצחק שלא היה לו אשה אחרת אלא אשה אחת, כתיב ביה בני אמך, שאין לך להוציא מן הכלל אורריך ארור יהיו ומברכך ברוך יהיו, א"ר יצחק בר אבא הרשעים שתחילתן שלוים וסופם יסורין פותחין בברוך ומסיימין בארור, כגון בלעם, והצדיקים שתחילתן יסורים וסופן שלום פותחין בארור ומסיימין בברוך, כגון יצחק, י"ב ויאמר כתיב בפ' זו, כנגד י"ב שבטים: