מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםמדרש שכל טוב — מאמר ש״נ
אכשמע עשו [את] דברי אביו. שאלו ואמר לו עיקר הדבר מה האכילך, א"ל טועם הייתי טעם פת, טעם דגים, טעם בשר, וכל מיני מטעמים, א"ר ברכיה כיון שהזכיר אביו בשר, מיד:
בויצעק צעקה גדולה ומרה עד מאד. היה צועק על הבכורה וקרוב להיות על הברכה אמר ומה בשביל קערה אחת של עדשים שהאכילני נטל ממני את הבכורה, עכשיו שהאכילך בשר ודגים חגבין וכל מיני מטעמים על אחת כמה וכמה:
גויאמר לאביו ברכני גם אני אבי. כלומר גם לעצמי: