מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

מדרש שכל טוב — מאמר ל״ח

אוברכתי. המשרת שתחת התי"ו משמיע המלה לשון עתיד, ואם הי' תחת רי"ש משמיע לשון עבר, כך בישרו וברכתי אותה בגופה:
בוגם נתתי. כי גזירתי מעשה היא, וכבר גזרתי להיות לך ממנה בן, שיבנה ביתיך ממנה:
גוברכתיה. בהשפעת הלב:
דוהיתה לגוים. מופרשים זה מזה:
המלכי. לא נאמר ומלכי להוסיף על הענין, אלא מלכי, כי פירש מה שאמר והיתה לגוים, שהיתה ממנה גוים מתחלקים למלכיות, לכך נאמר מלכי עמים ממנה יהיו: