מדרש שכל טוב — מאמר שפ״ט
אויאמר [להם] השלום לו. ולביתו, השלום לו עמכם:
בויאמרו שלום. יש לו, ושלום לו עמנו, ואם אתה רוצה לשאול על עניינו:
גהנה רחל בתו באה עם הצאן. מכאן שהשיחה בנשים. כל באה שבמקרא וטעמו באל"ף כולן נדרשין לשון עתיד, או לשום דבר שעדיין לא הגיע ולשון נקבה, כלומר משמשת ובאה. וכן כל שמספר מלכים ויחזקאל שטעמם באל"ף נדרשין כך, ואילו כגון ורחל בתו באה, באה מגלעד (בראשית לז כה), ויתרם מפורשים במסורה, וכל שטעמם בבי"ת כגון והשמועה באה (אל) [עד] יואב (מ"א ב כח), באה הצפירה (יחזקאל ז ז), כולן לשון עבר: