מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

מדרש שכל טוב — מאמר ת״ז

אויתן לבן [לה] את זלפה (שפחתה) [שפחתו]. בתו מפילגשו:
בללאה בתו שפחה. שתהא עומדת לפניה ומשרתת אותה: