מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

מדרש שכל טוב — מאמר תי״ט

אוירא והנה באר בשדה, הראה לו הקב"ה ברוח הקודש מה שעתיד לנוסס לבניו:
בבאר. זו באר שניתן להם במדבר:
גג' עדרי צאן. זה משה ואהרן ומרים מנהיגי העדרים:
דכי מן הבאר ההוא ישקו העדרים. שכל אחד מושך [מים] לשבטו ולמשפחתו:
הוהאבן גדולה. כמלא פי כברה קטנה היה בה, אלא שגדולה במעשיה וניסיה:
וונאספו שמה כל העדרים. בשעת החנייה:
זוגללו והשקו. שמשם כל אחד מושך לדגלו ולמשפחו:
חוהשיבו את האבן. בשעת המסעות: