מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםמדרש שכל טוב — מאמר תנ״ב
אויסר ביום ההוא [את] התיישים. הם השעירים, ולמה נקראו תיישים, שמתישין כחות של בהמות דקות, וגם נקרא עז, וכך אמרו רבותינו במסכת יו"ט שלשה עזין הן, ישראל באומות, כלב בחיות, תרנגול בעופות, במתניתא תני אף עז בבהמה דקה, וי"א אף צלף באילנות:
בהעקודים והטלואים. העקודים בכלל נקודים הם, לפיכך מזכיר פעמים את אלו, ועקר מלת עקודים שבארבע רגליהם לבנים כמו עקידת רגל ויד, ולהכי מתרגמינין רגולייא:
גואת כל העזים הנקודות והטלואות כל אשר לבן בו. שהיו בו נקודת שיער לבן:
דוכל חום בכשבים ויתן ביד בניו. של לבן הארמי, הוא עצמו הסירם אותו היום ביד ינוס וימדם בניו: