מדרש שכל טוב — מאמר תע״ט

באת. לרבות של לבן שהיה יעקב רועה אותן וכבר שלם הצאן, כל מקום שנאמר גזיזה עשתה רושם, באבשלום נהרג אמנון והוא נטרד, בנבל ניגף, ביהודה בא על כלתו, בלבן ותגנב רחל ונענשה מיתה על קללות הצדיק, והיא לא נתכוונה אלא לשם שמים, אמרה היאך אני הולכת ומנחת לזקן זה בקלקולו:

גותגנוב רחל. שהסתירה עצמה לקחת:

דאת התרפים אשר לאביה. חבר חברים בהם ומשתחוה להם שהן ע"ז, כענין שנאמר ואון ותרפים הפצר (ש"א טו כג), ושם גנאי הוא, והוא לשון תלמוד מקום התורפה, הוא מקום לכלוך, כדאיתא בפסחים עומדת במקום המוצנע יניחנה במקום התורפה, ועיקרן מיני קסמניות שמשיחין את האדם בשמן עד שבלה בתוכן ואוחז בשער קדקדו ומושכן ונשמטת מן הראש ושורה עליו רוח הטומאה ומדבר עמו, והוא אחד מן חוברי חבר: