מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

מדרש שכל טוב — מאמר תפ״ד

אויבא אלהים אל לבן הארמי. שמץ דבר נהיה לו בפנים מחשיכות, כדכתיב בסעיפים מחזיונות לילה בנפול תרדמה וגו' (איוב ד יג), וכתיב ואלי דבר יגונב ותקח אזני שמץ מנהו (שם שם יב), ופרשה זו מועדת איך נגלה הקב"ה לנביאי או"ה, וכבר פרשנו הדבר, מה בין נביאי ישראל לנביאי או"ה:
בבחלם הלילה. חסר ו' שחזיונו חסרה, אבל מה שכתיב בישראל שנאמר ה' במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו (במדבר יב ו), מלא ו' שחזיונו שלימה:
גויאמר לו השמר לך פן תדבר. כלומר שלא תדבר:
דעם יעקב מטוב ועד רע. שאפילו דברים שאתה אומרם לטובתו הוא יחשבם לרעה, לפי שטובתן של רשעים רעה היא אצל הצדיקים, וזה רשע לא שמר דבר יוצרו: