מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםמדרש שכל טוב — מאמר תפ״ז
אלמה נחבאת. לשון הסתרה, ודומה (ויחבא) [ויתחבא] האדם (בראשית ג ח), ואחבא (שם שם י), חבי כמעט רגע (ישעיה כו כ), וכל דומיהן, וכך אמר ליה למה נחבאת במסתרים כדי לברוח, ותגנוב אותי גנבתני מן העולם כאילו אין לבנותי אב:
בולא הגדת לי. כלומר שאם לא עשית כך:
גואשלחך בשמחה ובשירים ובתוף ובכנור. ד' מיני שמחה, כנגד ד' חופות שעשה לד' נשים: