מדרש שכל טוב — מאמר נ׳

באליו. ולא לשאר הנימולים:

גה'. במדת הרחמים ומרפא:

דבאילוני ממרא. במישור של ארץ ממרא. שהמרה פנים בו כדדרשינין:

הוהוא יושב פתח האוהל. דרך שעוברים ושבים עוברים משם:

וכחום היום. בשש שעות היום זמן סעודה, כי עד ארבע שעות צל צונן ושמש חום, כמו שנאמר וחם השמש ונמס (שמות יו כא), המן מחום השמש, ובשש שעות הצל והשמש חמין לפי שאין לבריות צל תחתיו. ומחצות ואילך נקרא ערבית, שנא' כי פנה היום כי ינטו צללי ערב (ירמי' ו ד), ומפורש הדבר בפרשת החודש, לפי שהחימו פה המכה, לפיכך הי' יושב להתחמם, ביקש לעמוד מפני השכינה, א"ל הקב"ה סימן לבניך שיהיו יושבין בבתי כנסיות ובתי מדרשות, ואני ניצב עליהן, שנא' אלהים נצב בעדת אל (תהלים פב א):