מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםמדרש שכל טוב — מאמר תק״ו
אויאמר יעקב לאחיו. אח אחד היה לו ולוואי שקברו, אלא אלו השבטים שהיה קוראן אחיו בלשון חבה. וא"ר חונא גיבורים וצדיקים כיוצא בו היו:
בלקטו אבנים. כלומר אבנים קטנות המתלקטות ביד, כדי שלא להטריחו ביותר:
גויקחו אבנים. אבני מסע גדולה ביותר:
דויעשו גל. מהם:
הויאכלו שם. יעקב ובניו לבדם:
ועל הגל. כדי להודיע כי המקום ההוא בחזקתו הוא, לפיכך בנו שם מחיצה גדולה ואכלו עליו. כי שם משלים הגבול בין ארם לכנען: