מדרש שכל טוב — מאמר תק״י

בואם תקח נשים. להכניסן להיות צרות, כדכתיב וכעסתה צרתה (ש"א א ו):

געל בנותי. אלו האמהות בלהה וזלפה, דא"ר ארבעתן בנותיו היו, רחל ולאה מגבירות, ובלהה וזלפה מפלגש:

דאין איש עמנו. שיבא וימחה בידך, אלא:

הראה אלהים [עד] ביני וביניך. ושם הקודש שנדבר עמו בחלום היה מזכיר להדיא בהעדאה: