מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

מדרש שכל טוב — מאמר נ״ב

אויאמר אדני לשון תחינה, כל אדני האמור באברהם לשון קודש, והאמור בלוט לשון חול, והכרת אותותם כל שם שכתוב באדני והנו"ן נקמצת דע שהוא שם הנכבד, והנו"ן נפתחת לבד בלי קמץ דע שהוא חול, כלומר אדוני שלי: