מדרש שכל טוב — מאמר תק״כ

בשור וחמור צאן ועבד ושפחה. דבר בלשון בני אדם המצניע נכסיו מפני הרשות, ועוד שהבריות אומרים חמרתא גמלתא, כלומר קוראין הרבה בלשון מועט:

גואשלחה להגיד לאדוני. שלא נהנתי ממה שברכני אבא:

דלמצא חן בעיניך. שלא תשטימני עוד על הברכה: