מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

מדרש שכל טוב — מאמר תקל״ה

אואמרתם גם הנה עבדך יעקב אחרינו. בא לפייסך:
בכי אמר אכפרה פניו. נזעמים עליו והוא מרצהו בפיוס הרי הוא מכסה זעם פניו, וכן הוא אומר על כל פשעים תכסה אהבה (משלי י יב), וכל כפרות עון מדוברות על אופניהם, דכתיב ונרצה לו לכפר עליו (ויקרא א ד), וכתיב [כסית כל חטאתם] (תהלים פה ג):
גבמנחה ההולכת לפני. קודם שאגיע אליו:
דואחרי כן אראה פניו. בפיוס:
האולי ישא פני. בעבור המנחה:
וב' פעמים כתיב פניו בעניין, א' לפייס על הבכורה, ואחד על הברכה. ב' פעמים פני, אחת עתה, ואחת לבני בגליות. וכן ד' עדרים כתיב בעניין, כנגד ד' מלכיות, שארבעתן תמצא שהיה אדום שותף לאובדן של ישראל, וע"כ אמר משיח צדקנו, זכור ה' לבני אדום את יום ירושלים (תהלים קלז ז), במלכות בבל, וכתיב ואל תרא ביום אחיך ביום [נכרו] (עובדיה א יב). רמז באותו ענין ד' מלכיות שנשתתף בו אדום: