מדרש שכל טוב — מאמר תקל״ז

בויקח את שתי נשיו. אלו רחל ולאה:

גואת שתי שפחותיו. זלפה ובלהה שפחותות לו מן הגבירות:

דואת אחד עשר ילדיו. שבנימין לא נולד עתה, ואת דינה בתו נתן בתיבה ונעל בפניה, אמר יעקב רשע זה עינו רמה היא שמא יתלה עינו בה ויקחה ממני, א"ל הקב"ה מנעת מאחיך שהוא מהול, הרי היא נמסרת לשכם, שהוא ערל, לא רצית להשיאה דרך היתר, הרי היא נישאת דרך איסור:

הויעבור את מעבר יבוק. לבדו עבר את מעבר הנחל, לבחון את הנחל כמה הם עמוקים, ולמה קראה יבוק, ששם נאבק עמו מלאך:

וכל אחד שהוא ניתלה על תיבה הבאה הרי כולן נפתחין, כגון אחד עשר ילדיו, אחד העם (בראשית כו י), וכל שהוא עומד על עצמו, מחצה סגול ומחצה קמץ, כגון ה' אחד (דברים ו ד), איש אחד (בראשית מב יא), יום אחד (שם כז מה):