מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

מדרש שכל טוב — מאמר תקע״ד

אוידבר חמור אתם. פה אל פה:
בלאמר. ע"י שלוחים:
גשכם בני חשקה נפשו. לשון חיבה, ודומה לו חשק ה' לאהבה [אותם] (דברים י טו), אלו דברי רבותינו, ולבי רחש להדביר מלת חשק על אופן חיבור וכיבוש, כגון שני דברים מתאחין בחיבור זה עם זה, ודומה לו מחושקים כסף (שמות כז יז), וכן חשקה נפשי לשון איחוי וחיבור וכיבוש יצר הרע, וכל דומיהן נדרשין כך:
דבבתכם. מלמד שפייס גם לאה, ומפני דרך הכבוד לא הזכירה הכתוב אלא ברמז:
התנו נא אותה. נא לשון בקשה:
ולו לאשה. שהרי תמה על מה שעשה: