מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםמדרש שכל טוב — מאמר נ״ט
אואברהם ושרה זקנים. א"ר יוחנן הלא כבר כתיב הלבן מאה שנה וגו' (בראשית יז יז), ומה ת"ל ואברהם ושרה זקנים, אלא לפי שצריך לדרוש ששבו לנערותן, לפיכך חזר והפריש דבריו שבעת הבשורה היו זקנים, וחזרו לנערותן, שנאמר ואברהם זקן בא בימים (בראשית כד א), א"ר אסא כאן זקנה שיש בה לחלוחית, ולהלן זקנה שאין בה לחלוחית:
בחדל. כלומר פסק, ודומה לו כי תחדל לנדור (דברים כג כג), וחדל לעשות הפסח (במדבר ט יג). חדלו פרזון (שופטים ה ז) שכבר פסק להיות לשרה אורח כנשים, דרכן של נשים לראות דם נדה, ודם זיבה, וכשהן מזקינות הדם נצרר, והבשר נקלש, והעור נקלט, והמקור יבש, והמעיין נסתם: