מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםמדרש שכל טוב — מאמר תק״צ
אוישמעו אל חמור ואל שכם בנו כל יוצאי (השער) [שער]. כשהתיר להם לגזול ממונו של יעקב, שהרי הגזל נאסר לבני נח:
בוימולו כל זכר. לשום גזל:
גכל יוצאי שער עירו. כל הענין מדבר בעניין זה:
דיוצאי שער עירו, מלמד שהיו כולם בעלי שדות וכרמים, והיו כל יום ויום יוצאים לפעלם ולעבודתם עדי ערב, ולערב כשבאין לכנוס הכניסם בשער אחד ואמר שבו והמולו וכן עשו, והיו בהם אחד טוען חבילתו על כתיפו אומרים לו שב ונמול אותך, אמר להן ולמה, א"ל עבור שיקח שכם את בת יעקב א"ל שכם בועל ומבגאי מוהל בתמיה: