מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

מדרש שכל טוב — מאמר תקצ״ט

אויאמר יעקב אל ביתו. זו נשיו:
בואת כל אשר עמו. אלו בניו ועבדיו:
גהסרו, חסר י' לימד שלא היו שאר נשיו חשודות בכך, זולתי רחל על תרפי לבן:
דאת אלהי הנכר אשר בתוככם. שלקחו משכם, שנא' ואת כל אשר בבית (בראשית לד כט) זו ע"ז:
הבתככם. חסר ו', לימד על הבנים שלא היו חשודין בכך זולתי העבדים:
ווהטהרו. לימד שיש טהרה בע"ז בלא אפר הפרה. לפי שע"ז מטמאה כנדה, שנא' תזרם כמו דוה צא תאמר לו (ישעיה ל כב), הכנס אל תאמר לו, דכתיב לא תביא תועבה אל תוך ביתיך (דברים ז כו):
זוהחליפו שמלותיכם. א"ר יוחנן כל כסות תשמישי ע"ז בכלל ע"ז הן: