מדרש שכל טוב — מאמר תר״א
אויתנו (ליעקב) [אל יעקב] את כל אלהי הנכר אשר בידם. של עבדים שהסתירו מבית שכם, וגם התרפים שביד רחל:
בואת הנזמים אשר באזניהם. שהי' בהן צורת ע"ז, מכאן שנו רבותינו המוצא כלים ועליהם צורת חמה צורת לבנה צורת דרקון יוליכם לים המלח, לפי שהן אסורין בהנאה שנאמר כי חרם הוא (דברים ז כו):
גויטמון אותם יעקב. שלא יכשלו בהן אחרים:
דתחת האלה. אילן היא ממיני ארזים:
האשר עם שכם. כלומר שזו האלה בתוך מגרשה של עיר שכם: