מדרש שכל טוב — מאמר תרכ״ד
אויבא יעקב אל יצחק אביו. בן צ"א שנה היה יעקב כשנולד לו יוסף, ועוד עבד שש שנים בצאן, ושנתיים עשה בדרך, נמצא יעקב בן צ"ט בבואו ליצחק אביו, ויצחק היה בן קנ"ט שנה, ויוסף בן ח' שנה, ואח"כ חיה יצחק כ"א שנה, וכשנמכר יוסף היה יוסף בן י"ז, ויעקב אביו בן ק"ח שנה, ויצחק זקנו בן קס"ח שנה, זש"ה ויבך אותו אביו (בראשית לז לה), זה יצחק, ואחר מכירת יוסף חיה יצחק י"ב שנה, שכל ימי יצחק ק"פ שנה, נמצא שנפטר יצחק שנה אחת קודם שיצא יוסף מבית האסורים, שנא' ויוסף בן שלשים שנה בעמדו לפני פרעה (שם מא מו):
בממרא. הוא כינוי שם העיר על שם ממרא האמורי אחי אשכול ואחי ענר:
גקרית [הארבע]. של ענק ושלשה בניו:
דהוא חברון, ו' כתיב על שם המקום:
האשר גר שם אברהם ויצחק. גר לשון יחיד, כלומר וכן ליצחק, זש"ה כי גר אנכי עמך תושב [ככל אבותי] (תהלים לט יג):