מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

מדרש שכל טוב — מאמר ס״ו

אואברהם היו יהי' וגו', מכאן שכל המזכיר את הצדיק חייב לברכו, שנאמר זכר צדיק לברכה (משלי י ז), וכן כשהקב"ה זוכר מעשיהן של ישראל ותורתן הוא מברכן, שנא' ה' זכרנו יברך יברך את בית ישראל וגו' (תהלים קטו יב), ולמה הוצרך להודיע, שהרי קראו אב המון גוים (בראשית יז ה), ואין דנין את הבן אלא מודיעין את האב תחלה:
בואברהם היו יהיה. כפל הדבר, כלומר בעולם הזה ובעולם הבא:
גלגוי גדול. בלי מספר:
דועצום. בתוקף הממשלה:
הונברכו בו כל גויי הארץ. כדדרשינן בענין לך לך: