מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

מדרש שכל טוב — מאמר תרס״א

אוימת חשם וימלוך תחתיו הדד. שהשחית ערי מדין ועונה עליהם הידד:
בבן בדד. שהושיב בני העיר בדד:
גהמכה את מדין בשדה מואב. וכי מה ענין מדין אצל מואב, אלא בימי עמלק היתה מלחמה זו נזדווגו יחד מדין ומואב, שנא' ויאמר מואב אל זקני מדין וגו' (במדבר כב ד), גירה להם הקב"ה את הדד מלך אדום בא מדין לעזור את מואב והכם הדד בגבול מואב:
דושם עירו עוית. שהיו מעוותין שם את המשפט: