מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

מדרש שכל טוב — מאמר תשכ״א

אויט אליה. מה ראה לומר ויט אליה, היה יכול לומר ויבא אליה, א"ר יוחנן מלמד שבקש לעבור, וזימן לו הקב"ה מלאך הממונה על התאוה, א"ל להיכן אתה הולך ומהיכן מלכים ומהיכן גואלים עומדים, ונטה אליה אל הדרך בעל כרחו:
בויאמר הבה נא. אלא בבקשה ממך הבה לי עצה אם אבוא אליך, א"ל טהורה אני ופנויה אני:
גכי לא ידע כי כלתו היא. שאם היה יודע לא היה שואלה לכך כיון שראתהו מהפס, מיד ותאמר מה תתן לי כי תבא אלי, כיון שאני מפקרת לך את עצמי הריני רוצה להשתכר: