מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםמדרש שכל טוב — מאמר תשמ״ז
אותתפשהו בבגדו. מלמד שהיה בגדו העליון פתוח מלפניו שהיה לבוש, כמו הרכבים, כמו שאמור על כתונת הפסים, והיא תופשתו מאחוריו והוא התיר הלולאות מן הקרסים:
בלאמר. בעזות מצחה:
גשכבה עמי. בלי בושה:
דויעזב בגדו בידה וינס. ברח מן העבירה:
הויצא החוצה. מת"ל החוצה מלא ב' ההי"ן, מלמד שיצא חוץ לשכונה, והלך לרחוב העיר, ומעין זה אתה דורש לשאולה, הביתה, האהלה, וכל דומיהן, בין לפנים בין לחוץ: