מדרש שכל טוב — מאמר תשע״א

בישא פרעה את ראשך. כך דרכן של מלכים כשדנין את האדם משפט מות, באין ודנין אותו בפניו, כיוצא בו דינו לזכות הרי מעליהו על גבי בימה, כדי שידעו הכל שיצא דינו לאור, תמצא זה בגדולי מלכות, וכן אתה מוצא ביהויכין מלך יהודה נשא אויל מרודך [וגו'] את ראש יהויכין (מ"ב כה כז):

גויש מרבותינו אומרים כל מקום שנאמר נשיאות ראש, אינו אלא גדולה, כלומר תלוי ראש, כמו כבודי ומרים ראשי (תהלים ג ד), שא את ראש כל עדת בני ישראל (במדבר א ב), כי תשא את ראש בני ישראל (שמות ל יב), וכל דומיהן, וכן נשא אויל מרודך (מ"ב כה כז), וכן ישא פרעה את ראשך, יעשה לך תלוי ראש, שידעו הכל שלא חטאת לו:

דוהשיבך. ו' פתוחה ליסד המלה בלשון ישוב וקיבוע:

העל כנך. על בסיס שלך, כלומר יושיב אותך על מקום מכונתך ככיור המתישב על כנו, אבל והשיבך ה' (מצרימה) [מצרים] (דברים כח סח), לשון השבה וחזרה, והכרת אותותם, והשיבך על כנך ו' פתוחה, והשיבך ה' [מצרים] צירי תחת ו':

וונתת כוס פרעה בידו. ולא יחשדך עוד:

זכמשפט הראשון. קודם שנתמנו משקים אחרים תחת ידך:

חאשר היית משקהו. בעצמו: