מדרש שכל טוב — מאמר תשע״ח

ביום הולדת [את] פרעה. יש לי לומר יום זה תכלית שנתן ביום שנולד, ודומה לו ביום הולדת (אותם) [אותך] (יחזקאל טז ד), ונראה לי הולדת מהולדת, ורוב בני אדם מחבבים יום שהוא תשלום שנתן, שהוא כנגד אותו היום שנולד ושמחים בו ועושין בו משתה. אפס כי אנשי עיר הקודש אמרו כי הוא יום גנוסיא של מלכים, שמביאין ספר יחוסי המלכים וקוראין לפני פרעה, ודומה לו, ויתילדו על משפחותם (במדבר א יח):

גויעש משתה לכל עבדיו. כי כך מנהגו:

דוישא את ראש שר המשקים ואת ראש שר האופים בתוך עבדיו. הוציאם מבית הכלא והעמיד רגליהם על הבימה:

הבתוך עבדיו. המסובים במשתה. ובאו והעידו עליהם ודנום. ויש מפרשים מנאן, דכתיב כי תשא את ראש בני ישראל (שמות ל יב), שא את ראש [מלקוח] (במדבר לא כו), וכשיטת התרגום:

ווישב את שר המשקים על משקהו. כמו שדרשנו: