מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

מדרש שכל טוב — מאמר תתי״א

אוקמו. ו' שבראש התיבה משמעתה לשון עתיד:
בונשכח כל השבע. שבע שני השובע שהיו בארץ מצרים מכובד הרעב:
גוכלה הרעב את הארץ, שיהיו יושביה מזי רעב ומושלכין בחוצות: