מדרש שכל טוב — מאמר פ״ג
אויקראו אל לוט ויאמרו לו איה האנשים אשר באו אליך הלילה. ואתה כיסית ממנו:
בהוציאם אלינו. להפקר:
גונדעה אותם. בביאה, ודומה לדבר ואיש לא ידעה (בראשית כד טז), והאדם ידע חוה אשתו (שם ד א), אז אמרו לו המלאכים עד כאן היית מבקש עליהם רחמים והיינו מקבלים ממך, ועכשיו ומעתה אין אתה רשאי לבקש עליהם רחמים, כי מעשיהם כמעשה דור המבול, שהיו כותבין (גמומריות) [גמומסיות] לזכר ולבהמה: