מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםמדרש שכל טוב — מאמר תתל״ג
אותכלנה. נגמרו שבע שני השובע, ודומה לו ויכלו השמים (בראשית ב א), ותכל כל (עבודתם) [עבודת] (שמות לט לב), ויכל משה (שם לד לג), וכל דומיהן:
באשר היו. השבע:
גבארץ מצרים, כי שבע לשון נקבה, וכן שני לשון נקבה, היה לשון זכר ויחיד ואינו נתאמץ על אופן הפשט, אלא כך הדברים, ותכלנה שבע, לשון השבע אשר היה, ושובע לשון זכר ויחיד כמו היה:
דאשר היו בארץ מצרים ולא בשאר מלכיות, כיון ששמעו דברי החלום ושהם גונזין הפירות אז היו למידין ועושין כמו כן: