מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

מדרש שכל טוב — מאמר פ״ו

אהנה נא לי שתי בנות אשר לא ידעו איש. ואעפ"כ שהן ארוסות:
באוציאה נא. לשון בקשה אמר אוציאה נא אתהן אליכם להפקר:
גועשו להן כטוב בעיניכם. כי אפי' נכנסו לחופה ולא נבעלו הרי הן כפנויות ומותרות לביאה:
דרק לאנשים האל. שנשתלחו במשלחת האל הגדול אל תעשו דבר:
הכי על כן באו בצל קורתי. ולא בצל אשתי, שהיא אחותיכם, אלו דברי רבותינו, ועל פי הפשט כך הוא כי על כן באו בצל קורתי, לפיכך יש לכם לחוס על כבודי שלא אכסוף בביתי: