מדרש שכל טוב — מאמר תתס״ז
אדיבר האיש. מכאן דרשו רבותינו שהדיבור לשון קשה:
באדני הארץ. כל לשון אדנות הנתלה על אחרים, כגון אדני יוסף (בראשית לט כ), אדני הארץ, וירא אדוניו (שם לט ג), ה' לקח את אדניך (מ"ב ב ג), וכל דומיהן, שהן לגבי הדיוט מלואי יו"ד על רוב מצות שירותו על עבדיו, וכל שהוא כלפי גבוה, כגון ואדוני האדונים (דברים י יז) מלואי ו' על רוב גדולתו על רוב בריותיו, וכן אלוהי אלהים, על רוב משפטיו ומדותיו ופורעניות מורדיו:
גאתנו קשות. תוכחות קשות:
דויתן אותנו מבוזין לפני הכל:
הכמרגלים את הארץ: