מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

מדרש שכל טוב — מאמר תתע״ה

אויאמר לא ירד בני זה עמכם כי אחיו מת. כדבריכם:
בוהוא לבדו נשאר. מאמו:
גוקרהו אסון. כלומר אם יקראהו אסון ע"י צינים ופחים בדרך אשר תלכו בה. ויש להקשות הא בבית לא אתמהא, אלא אמר ר' אליעזר בן יעקב אסון זה שטן שאינו מקטרג אלא בשעת הסכנה:
דוהורדתם. בהגרמתכם:
האת שיבתי ביגון שאולה. כבר דרשנו יגון הוא שברון לב, כמו נוגות (איכה א ד), תוגה (משלי יד יג), וכולן לשון שברון, שכן נוגי ממועד (צפני' ג יח), מתרגמי' תברא על תברא: