מדרש שכל טוב — מאמר תתפ״ג

בהנער אתי, לפי שהוא קטן מכולם קוראו נער וילד:

גונקומה ונלכה. הכל בלשון ענוה:

דונחיה ולא נמות. ברעב:

הגם אנחנו גם אתה גם טפינו שהרי אם בנימין בא עמנו ספק נתפס ספק אינו נתפס ואם אינו הולך עמנו הרי וודאי כלנו מתים ברעב, הנח מיתת הודאי ותפוס מיתת הספק: