מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםמדרש שכל טוב — מאמר תתק״ד
אוישא עיניו וירא את בנימין אחיו בן אמו. שדומה לאמו, ומה הוצרך לומר וירא את בנימין והלא כבר נאמר וירא יוסף (אותם) [אתם] (ואת) [את] בנימין (פסוק טז), אלא שינה בדברים כדי לחדש בהם דבר, שהראה עצמו כמתנכר עליו:
בויאמר הזה. לשון תימה:
גאחיכם הקטן אשר אמרתם אלי ויאמר אלהים יחנך בני. אמר ר' בנימין בר לוי לפי ששמענו חנינה בי"א שבטים, שנאמר הילדים אשר חנן אלהים את עבדיך (בראשית לג ה), ובבנימין לא שמענו, כאן שמענו, אלהים יחנך בני, כי לא היית בכלל חנינה שאמר אביך: