מדרש שכל טוב — מאמר צ״א

בוידבר אל חתניו. ד' בנות היו לו ב' נשואות וב' ארוסות:

גלוקחי בנותיו. לקוחי בנותיו אין כתיב כאן, אלא לוקחי בנותיו, שעתידין להיות לוקחי בנותיו:

דויאמר קומו צאו מן המקום הזה כי משחית ה' את העיר, על רעת יושבי בה:

הויהי כמצחק בעיני חתניו. היה בעיני' כמשתטה, רבותינו אמרו ארדכלין וכרבלין בעיר, והעיר נהפכת: