מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםמדרש שכל טוב — מאמר תתקכ״ט
אונאמר אל אדני יש לנו אב זקן וילד זקונים קטן. כלומר אחרון הוא וקטן שבאחים:
בואחיו מת. אפשר אדם כיהודה אומר דבר שאינו ברור לו, אלא כיון שהרחיק נדוד ואיננו, הרי הוא חשוב כמו מת, ודומה לדבר נשכחתי כמת מלב (תהלים לא יג):
גויותר הוא לבדו לאמו. לא שאמו היא בחיים אלא אין מאמו בן אחר זולתו, ודומה לדבר אחת היא לאמה (שה"ש ו ט):
דואביו אהבו. שזוכר בו מעשה אמו: