מדרש שכל טוב — מאמר תתקמ״ו
אויאמר יוסף אל אחיו אני יוסף העוד אבי חי. בתחלה שאל שלום אביו:
בולא יכלו לענות אותו. אפילו על שלום אביו, למה:
גכי נבהלו מפניו. א"ר אליעזר בן עזריה אוי לנו מיום הדין, אוי לנו מיום התוכחה, ומה יוסף שהוא בשר ודם כשהוכיח את אחיו לא יכלו לעמוד בתוכחתו, בתוכחותיו של הקב"ה מלך מלכי המלכים שהוא עד ודיין ובעל דין, ויושב על כסא רם ונשא בדין, ודן את כל אדם לפי מעשיו על אחת כמה וכמה שאין בריה יכולה לעמוד לפניו, שנא' אם תוכיח ה' מי יעמוד, וכתיב כי לא יצדק לפניך כל חי (תהלים קמג ב):
דמאי כי נבהלו מפניו. אלא מפני שכבר אמרו ונראה מה יהיו חלומותיו (בראשית לז כ), ורוח הקודש אומר נראה מחשבות מי יעמדו, וכן הוא אומר כי לא מחשבותי מחשבותיכם (ישעיה נה ח), ואומר לא איש אל ויכזב (במדבר כג יט), וכיון שראו שקמו חלומותיו לטובה, נבהלו מפניו: