מדרש שכל טוב — מאמר תתקמ״ח
אועתה אל תעצבו. אל תביאו עצבון בלבבכם על שנמצאתם חטאים עלי:
בואל יחר בעיניכם. שאני מלך בשביל שמכרתם אותי הנה:
גכי למחיה שלחני אלהים לפניכם. אמר להם גזירתו של הקב"ה הוא עלינו לרדת מצרימה בשלשלאות של ברזל, שנא' כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם (בראשית טו יג), אלא שהקדים הקב"ה רפואה למכתינו, ושלחני על ידי גלגול לפניכם, כלומר קודם מכם, ודומה לו ויעבר מלכם לפניהם (מיכה ב יג), לפנים הארץ יסדת (תהלים קב כו), לפני בא יום ה' (יואל ג ד), וכל דומיהן, כי פעמים יש דרך ישר לפני איש ואחריתה דרכי מות (משלי יד יב), וזו הדרך היתה למחיה להחיות ולכלכל את כל בית אבי, כענין שנא' בכל עצב יהיה מותר (משלי יד כג):