מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

מדרש שכל טוב — מאמר תתקנ״ג

אוישבת בארץ גושן. ואיני מושיבך בעיר הממלכה מפני טורח מלכות, וכן מצינו שאמר דוד לאכיש למה ישב עבדך בעיר הממלכה עמך (ש"א כז ה):
בוהיית קרוב אלי. שאוכל לההנותך:
גאתה ובניך ובני בניך וצאנך ובקרך וכל אשר לך: