מדרש שכל טוב — מאמר צ״ז

בנא, לשון בקשה:

גהעיר הזאת קרובה לנוס שמה. יותר מן ההר, כי אינה בריחוק אלא ד' מילין:

דוהיא מצער. שעוונותיה צעירים מסדום, שישיבת סדום נ"ב שנה, וישיבת צוער נ"א, כדדרשנו:

האמלטה, לשון ענוה:

ונא, לשון בקשה:

זשמה. כמו לשם, ולפי שהוצרך למ"ד בראש, הוטל לה ה' בסוף:

חהלא מצער הוא. ונקל בעיני הקב"ה להצילה:

טותחי נפשי. בה: