מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

מדרש שכל טוב — מאמר תתקפ״ז

אובני גד צפיון. לפי שבני גד עתידין להיות עורכי מלחמה, כדכתיב גד גדוד יגודנו (שם מט יט), וכתיב וטרף זרוע אף קדקוד (דברים לג כ), לפיכך נקרא על שם מלחמותיו:
בצפיון. על שם שכל מי שעורך מלחמה אתו צפוי הוא אל החרב:
גוחגי. שמפחיד כל הנלחמים כנגדו, ודומה לדבר למצרים לחגא (ישעיה יט יז):
דשוני. שמשונה הכאתו, כדכתיב וטרף זרוע אף קדקד (דברים לג כ):
הואצבן. ראיתי רבותינו שדרשו מעין מקצת התיבה אצבן מלשון אצית, והוא אזני שבחומש הפקודים, וכן האוזן מציתה, ואין לשנות אחר דבריהם:
וערי. שמתערה כאזרח רענן, ודומה לו כאיש מלחמות יעיר קנאה (ישעיה מב יג):
זוארודי. מתאכזר על צרו כערוד שנושך ומשבר עצם:
חואראלי שהיו קלין במרוצתן, כדכתיב בהן וכצבאים על ההרים למהר (דה"א יב ט), ודומה לדבר, הן הן אראלם צעקו חוצה (ישעיה לג ז):