מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

ראב"ד על ספרא — מאמר א׳

אמנחה ליתן את האמור כאן בכל המנחות ואת האמור בכל המנחות כאן. פי' לבונה ומלא קומצו מפורש כאן ואינו מפורש בשאר מנחות. וכולן חמש מנחות האמורים בפרש טעונין כענין הזה. בלולה בשמן והגשה מפורשת להלן ואין מפורשת כאן וכולן שוות בהן והכי איתא במנחות [ס]:
בנאמר כאן סולת ונאמר להלן במלואים סולת חטים:
גומביא מנחה מן השעורים חובה. פי' מנחת העומר דאמר לקמן סולת יהיה:
דשלא יתנדב ויביא אלא מן החטים. פי' מגזרה שוה דסלת סלת גמרינן שהסלת מן חטים הוא. ואם אמר הרי עלי מנחה מן הסלת לא יביאנה אלא מן החטים וכן אם אמר הרי עלי מנחה סתם לא יביא אלא מן החטים דכתיב נפש כי תקריב קרבן מנחה סלת יהיה קרבנו והכא דרשינן שאפי' אמר הרי עלי מנחה מן השעורים שלא יביאנה שעורים אלא חטים משום דסביר' לן תפוס לשון ראשון והא דקאמר הרי עלי מנחה והכי איתא במנחות פרק (כל המנחות) [המנחות והנסכים] (קג.):