מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

ראב"ד על ספרא — מאמר ג׳

אאו אינו אלא ליתן יעידה לדיבור. כלומר שכולם היו נועדים אל אהל מועד עם משה:
בתלמוד לומר וכו' ולא אוציא את בני ישראל בדינו עם משה. נ"ל מדכתיב בפרשה זאת החיה אשר תאכלו וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר אליהם ודרשינן ליה בדוכתיה לאמר לבני אהרן כלומר ללמד לבני אהרן תחלה ואחר כך לכל ישראל: